מאמרים
עקרונות היוגה הרגישה לטראומה התגבשו מתוך ואחרי תהליך ארוך של עבודת שטח. ב2007 ד"ר אפרת הברון ואני התחלנו לפתח את המודל בגוף אני מבריאה-יוגה רגישה ושיחה לנפגעות תקיפה מינית, אחרי שנים של התנדבות ועבודה מרכז סיוע ירושלים. ההבנה שהגוף זוכר את הטראומה ולכן הוא חלק משמעותי בתהליך ההחלמה הייתה הכוח המניע לתחילת פיתוח המודל. במהרה גילינו שלא המצאנו את הגלגל. באסל ואן דר קולק החל כשמונה שנים לפנינו לעבוד עם יוגה רגישה לטראומה וכבר היו אז כמה פרסומים של עבודתו המשותפת עם דויד אמרסון כמו גם מחקרים המראים כמה עבודה עם יוגה רגישה משמעותית בתוך שדה העבודה עם טראומה.
שבעת עקרונות היוגה הרגישה לטראומה
בתוך המודל בגוף אני מבריאה
במאמר זה אציג תובנות ושאלות שעלו בי בעקבות הנחיה של קבוצות יוגה לנפגעות תקיפה מינית, אונס או גילוי עריות. כיוון שמדובר בקבוצה ממוקדת ובפרויקט שנערך בחסות "מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית" בירושלים, נדמה, אולי, שנושא זה רלוונטי למטפלות מתחומים שונים שמעוניינות להשתמש ביוגה לטיפול באוכלוסיה זו. מתוך כך, מורות ויג'נאנה שאינן מתכננות לפתוח קבוצה מהסוג הזה, עלולות לחשוב שהשיחה שאני מבקשת לעורר במאמר הזה איננה רלוונטית עבורן. אם כן, אני רוצה כבר בתחילת דברי לדון בחשיבות ההבנה של תחום זה לכל מורה ליוגה, בכל אסכולה, וודאי שבכל שיעור יוגה בקבוצות רגילות לחלוטין.
הוראת יוגה מתוך רגישות לגוף כמרחב של מורכבות
Establishing the “area of need” through optimal responsiveness: Yoga/Psychotherapy for childhood sexual abuse survivors
Childhood sexual abuse (CSA) causes severe harm to the self, halts its development and fractures it. Some of these harmful effects are caused by the interaction between the physical domain, where the abuse occurs, and the self; however, the physical is often neglected in the theoretical and clinical treatment of CSA. In this article we wish to introduce the Yoga/Psychotherapy treatment framework, a combined psychoanalytical/physical approach which, we will argue, constitutes what Bacal defined as an “optimal response” for women who were sexually abused in childhood.
מאמר זה יעסוק במשמעות העדוּת כמרחב טיפולי משמעותי בקבוצות "יוגה-שיחה", שהנה מסגרת טיפולית לנשים שנפגעו מינית בילדותן, המושתתת על אימון יוגה שאחריו טיפול קבוצתי. נבחין בתוך מאמר זה בין סוגים שונים של מבט המייצר סוגים ואיכויות שונות של עדוּת. נסביר מבחינה תיאורטית, ונדגים מתוך העבודה הטיפולית, כיצד הכנסת הגוף למרחב העדוּת משמעותית מאוד בתוך מהלך הטיפול: החוויה הגופנית בתוך אימון היוגה מהווה קטליזטור לזיכרונות קשים ולפלשבקים, ובה בעת מייצרת מרחב המייצב ומנכיח את הגוף. איכויות וסוגי העדות המתקיימים מאפשרים בסופו של תהליך, הפנמת המבט המטיב של המנחות למבט פנימי אינטגרטיבי של הנשים המשתתפות. בתוך כך, הכנסת הגוף לשיח ולמרחב העדות, מייצרת מענה לסימפטומים העולים מתוך הפגיעה עצמה.
המבט המרפא ב"יוגה-שיחה" – קבוצות טיפול לנשים שנפגעו מינית בילדותן
מהי יוגה רגישה לטראומה ומהם החיבורים האפשריים בין יוגה רגישה לטראומה לבין שיחה- במאמר זה אנסה לחדד את מהותה הייחודית של הסינרגיה בין היוגה הרגישה לטראומה לבין שיחה טיפולית, המתקיימת בתוך המודל בגוף אני מבריאה. טרם כניסה מעמיקה למודל בגוף אני מבריאה חשוב להבין כי בתוך מרחב היוגה הרגישה מתקיימים כמה אופני עבודה שונים
בגוף אני מבריאה: על התמות במודל ועל הקשר בין יוגה רגישה לטראומה לבין עיבוד המפגש עם הגוף בשיחה
במאמר זה אציג תובנות ושאלות שעלו בי בעקבות הנחיה של קבוצות יוגה לנפגעות תקיפה מינית, אונס או גילוי עריות. כיוון שמדובר בקבוצה ממוקדת ובפרויקט שנערך בחסות "מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית" בירושלים, נדמה, אולי, שנושא זה רלוונטי למטפלות מתחומים שונים שמעוניינות להשתמש ביוגה לטיפול באוכלוסיה זו. מתוך כך, מורות ויג'נאנה שאינן מתכננות לפתוח קבוצה מהסוג הזה, עלולות לחשוב שהשיחה שאני מבקשת לעורר במאמר הזה איננה רלוונטית עבורן. אם כן, אני רוצה כבר בתחילת דברי לדון בחשיבות ההבנה של תחום זה לכל מורה ליוגה, בכל אסכולה, וודאי שבכל שיעור יוגה בקבוצות רגילות לחלוטין.
הוראת יוגה מתוך רגישות לגוף כמרחב של מורכבות
ֵ הגוף הוא זירה מרכזית של פגיעה מינית בילדות. הפגיעה מזיקה ל׳מעטפת חיקית׳, מושג הקושר בין הגוף לבין העצמי,
ול׳אני־עור׳ הקושר בין העצמי והגוף לשפה. נוצר מעגל אכזרי שראשיתו בפגיעה בגוף, המולידה פגיעה בגרעין העצמי.
הנזקים לעצמי מתבטאים )גם( ביחסי הנפגעת עם גופה ולשונה, ומכיוון שגוף־שפה־עצמי מתהווים הדדית, נוצרת פגיעה
רוחבית והרסנית בכל הזירות. יוגה־שיחה — אימון יוגה שאחריו טיפול קבוצתי דינמי — מזמנת ומאפשרת מפגש מובנה עם
המשולש גוף־שפה־עצמי. דרך מבט על הדיסוציאציה, מאפיין מרכזי ביותר של פגיעה, נראה כיצד יוגה־שיחה מתפקדת
כזולתעצמי לנפגעות, ומתוך ׳מענה אופטימלי׳ בשלוש הזירות היא מהווה את ׳מרחב הצורך׳, מרחב בעל פוטנציאל של החלמה.
"הגוף הוא ראשית המשמעות"
קבוצות יוגה־שיחה לנפגעות תקיפה מינית
אימון בתנועה טרילוגיה
רשימה ראשונה
עשרה ימים במנזר בודהיסטי
שמונה בבוקר, יוצאת למנזר בודהיסטי בצפון תאילנד באזור ציאנג מאי. אחרי חודשים בדרכים: נפאל, פיליפינים, קמבודיה, ויאטנם, חודשים של אינטנסיביות משפחתית גדולה, לוקחת זמן לעצמי. בגדי שעל גופי ותיק קטן בו שקית עם כלי רחצה ולבנים להחלפה. לא ספר, לא מחברת, בגדים אקבל שם. לעת עתה הטלפון עדיין איתי.
תחושה קלילה ומרגשת. משילה אחריות על הילדים, על המשפחה, על הזוגיות, על מסלול הטיול, היעד הבא, הארוחות, הצרכים הרגשיים. אני לעצמי. בלי רכוש, בלי אחריות, תחושה מוזרה של חופש.
אימון בתנועה טרילוגיה
רשימה שניה
שלושה חודשים אחרי שחזרנו לארץ ממסע בדרום מזרח אסיה. חצי שנה של זמן משפחתי, הרפתקאות ותענוגות לצד אתגרים וקושי מתוך האינטנסיביות של היחד המשפחתי כמו גם אינטנסיביות של חיים ללא הסחות דעת. ובעיקר בעיקר זמן. המון זמן. פנאי להביט בדברים. בי, בנו, בילדים, בדינמיקה המשפחתית על החלקים היפים וגם הפחות חינניים שלה. פנאי להתאמן, אימון עמוק מול נופים מעוררי השראה. ומבט רענן, סקרן, משתאה.